קנגון נ' הראל בית השקעות בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה כספית שבמסגרתה מבקש התובע, כי הנתבעת תפצה אותו בגין נזקיו.

התובע טוען, כי קיים בינו לבין הנתבעת הסכם לניהול תיק השקעות. ביום 23/03/08 היה כשל במערכות של הנתבעת שבעקבותיו הוא לא יכול היה ליצור קשר עמה - לא באמצעות האינטרנט ולא באמצעות הטלפון. נאמר לו שהסיבה לכך היא כשל במערכת החשמל של הנתבעת.

ברשות התובע היו בתחילת אותו היום 7,270 יחידות של נייר ערך מסוים. השער ליחידה עמד על בין 3,200 ל-3,299 נקודות. בשל המצב, התובע לא יכול היה ליתן הוראות מכירה. רק בשעה 13:30 לערך הוא מכר 942 יחידות, כאשר השער עמד על 3,087 נקודות. במשך היום השער אף הידרדר ועמד על סך של 2,600 נקודות.

התובע תובע את הפסדיו – ההפרש בין שווי התיק בתחילת אותו יום לבין הסכום שקיבל במכירה החלקית ושווי התיק בסוף אותו היום. לטענתו, הפרש זה עמד על סך של 39,000 ₪, והוא העמיד את סכום התביעה על סך של 30,000 ₪.

הנתבעת הפנתה בכתב ההגנה להסכם פתיחת החשבון. לדבריה, סעיפי ההסכם השונים פוטרים אותה מאחריות במקרה של מניעה מביצוע הוראה בשל כשל טכני. עוד היא טענה, כי על מנת לבצע פעולת מכירה כמו זו שהתובע ביקש, יש לאתר קונה שיהיה מוכן לקנות כמות מתאימה במקביל, ולכן – אין כל ערובה שכך היה נעשה. עד השעה 10:30 לא הייתה כל עסקה עם אף גורם בקשר עם נייר הערך נושא כתב התביעה, וזאת ללא כל קשר עם הפסקת החשמל. זאת, מפני שלא היו אנשים שהיו מוכנים לרכוש את נייר הערך במחיר שבו הוא עמד. גם לאחר מכן, המחזורים היו נמוכים ולא ניתן היה למכור נייר ערך בכמות שהתובע ביקש. לאור זאת ההפסד הנתבע הינו תיאורטי בלבד. עוד היא טוענת, כי התובע מכר את ניירות הערך מספר ימים לאחר מכן בשער הגבוה מ-2,600 נקודות.

בדיון שהתקיים לפניי שמעתי את הצדדים. התובע הסביר, כי ניירות הערך שבהם הוא השקיע חייבו אותו להיות כל הזמן בקשר אונליין עם הנתבעת. הוא הוסיף, כי ביקש לבצע פעולת מכירה לערך בשעה 10:30, אולם הדבר לא התאפשר עקב ניתוק הקשר. לשאלת בית המשפט כיצד הוא יכול להוכיח שביקש לבצע פעולה כזאת, הוא אמר, כי ניתן ללמוד מדף החשבון שלו (ת/1) אצל הנתבעת על כך שביצע פעולות רבות באופן יום יומי.

כן הפנה התובע למסמכים שצירפה הנתבעת כנספח ז' לכתב ההגנה. לדבריו, מסמכים אלה מראים, כי היקף העסקות שבוצעו בנייר הערך נושא כתב התביעה בין 10:30 ל-12:30 עמד על 5 מיליון ₪, כאשר השער עמד על מעל 3,200 נקודות. התובע גם תיאר את עגמת הנפש והחששות שנגרמו לו עקב ניסיונותיו, שנכשלו, ליצור קשר עם הנתבעת. כישלון זה גרם לו לחשוב, כי מדובר בקריסה של הנתבעת. לדברי התובע, הנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה לפתרון כמו אל פסק שיאפשר ללקוחות הנתבעת ליתן הוראות.

נציג הנתבעת הסביר בדיון, כי מאחר שהפסקת החשמל הייתה הפסקה יזומה על ידי חברת החשמל, אין מקום להטיל עליה אחריות. הוא ציין, כי הסכם פתיחת החשבון פוטר את הנתבעת מהצורך להתמודד עם כשל טכני. עוד הוא טען, כי יש אצל הנתבעת מערכת אל פסק, אולם היא אפקטיבית למשך כ-20 דקות בלבד. לדבריו, לא הייתה למערכת אפשרות להתמודד עם הפסקת החשמל נושא כתב התביעה, מאחר שזו הייתה ארוכה. לדבריו, הפסקת החשמל אירעה בכל המתחם שבו פועלת הנתבעת. נציג הנתבעת הוסיף, כי התובע מצביע על הפסד תיאורטי בלבד, המתבסס על ההנחה, כי היה נמצא קונה מתאים. לדבריו, הנחה זו לא בהכרח הייתה מתקיימת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

שוכנעתי, כי הסיבה לכך שנמנעה מהתובע האפשרות לבצע הוראות מכירה נעוצה בתקלה שמקורה אינו בנתבעת, כי אם בהפסקת חשמל. מדברי נציג הנתבעת במהלך הדיון עלה, כי, שלא כטענת התובע, הנתבעת הפעילה את מערכת האל פסק. מערכת זו יכולה ליתן מענה הולם לפרק זמן קצר. בנסיבות אלה, אינני רואה לנכון להטיל אחריות לקרות האירוע על הנתבעת.

העובדה שבהסכם שעליו חתמו הצדדים קיימים סעיפים הפוטרים את הנתבעת מאחריות למקרים כגון אלה רק מחזקת את טענתה. עם זאת, אני סבור, כי גם ללא קיומם של סעיפים אלה, אין מקום להטיל אחריות במקרה זה על הנתבעת.

זאת ועוד, התובע לא הוכיח, כי חפץ למכור את ניירות הערך דווקא במועד הרלוונטי. מקובלת עליי טענת הנתבעת, כי היקפי העסקות שבוצעו במועד הפסקת החשמל היו נמוכים ביותר ולא היו בסדר גודל שהתובע טוען כי ביקש לעשות. יש לציין, כי התובע מכר בצהרי אותו היום רק חלק קטן מניירות הערך - 942 יחידות – מה שמחזק את טענת הנתבעת, כי עסקות בהיקפים שלהם טוען התובע לא היו אפשריות. בהתאם לשיטתו של התובע, הוא יכול היה למכור במועד שבו מכר רק חלק קטן מניירות הערך בשער של 3,087 נקודות, את כל ניירות הערך שברשותו, ובמקרה שכזה – הפסדיו הנטענים היו נמוכים יותר. העובדה שלא פעל כך מלמדת, כי זה לא היה אפשרי.

גם היסטורית הפעילות של התובע בניירות ערך, כפי שהיא משתקפת בפירוט תנועות בחשבון של התובע (ת/1) מלמדת, כי בימים שקדמו למועד נושא כתב התביעה לא היו פעולות בהיקפים להם טוען התובע – מכירת תיק כוללת. בימים 17 עד 19 בחודש, בוצעו פעולות רכישה ומכירה בהיקפים קטנים יחסית לגובה התיק - בין 5% ל% 15. בימים 11 עד 16 בחודש כולל, לא בוצעו כל פעולות שהן בתיק.

לאור כל זאת, נראה, כי מדובר בחוכמה שבדיעבד, וכי צודקת הנתבעת כי התובע טוען לקיומו של נזק תיאורטי, שלא היה קיים בפועל.

סוף דבר, התביעה נדחית.

יש לציין, כי בתיק זה התקיימו שני דיונים שהנתבעת לא התייצבה אליהם, כאשר באחד מהם אף ניתן פס"ד נגדה, שבוטל לבקשתה. לאור זאת, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו סיון תש"ע, 8 יוני 2010, בהעדר הצדדים.